פרשת השבוע - בין השורות - מאת ברטי ונטורה

פרשת תולדות: מאבק בין חומר לרוח – הבחירה שמעצבת את חיינו

פרשת "תולדות" נפתחת בסיפור לידת יעקב ועשו, שמאבקם התחיל עוד ברחם אמם ונמשך לאורך הדורות. הפסוק "ויתרוצצו הבנים בקרבה" מבטא לא רק מאבק היסטורי בין עמים, אלא גם את המאבק הפנימי שבתוכנו – בין החומר לרוח, בין סיפוקים רגעיים למטרות נעלות.
התורה מלמדת שהמאבק הזה הוא חלק בלתי נפרד מהחיים האנושיים. יצר הרע, כשהוא מרוסן, יכול לשמש מנוע לעשייה, בעוד שיצר הטוב מעניק כיוון ומטרה. השילוב בין השניים מאפשר איזון נכון, כפי שמסמל "וידו אוחזת בעקב עשו" – יעקב שולט ומוביל, ועשו משמש כלי עזר.
חודש כסלו, "חודש האור", קורא לנו לבחור להאיר – גם את דרכנו וגם את סביבתנו. כשנכיר בניצוץ האלוקי שבכל אדם ונשאף לשילוב כוחות הרוח והחומר, נוכל לבנות חברה מאוחדת, לחזק זה את זה ולשנות מציאות. שבת שלום וחודש מואר! למידע על קלפי העצמה אישית מחכמת היהדות שפיתחתי לחצו כאן:https://bit.ly/49gatesCards

פרשת חיי שרה - מה באמת הופך את החיים לנצחיים?

פרשת "חיי שרה" מעלה שאלה: כיצד פרשה שכוללת את מותם של שרה, אברהם וישמעאל נקראת דווקא בשם שמדגיש חיים? התשובה טמונה בהבנה שחיי האדם אינם מסתכמים בקיומו הפיזי, אלא במורשתו, ערכיו והשפעתו שנמשכים לעד. שרה, שעל שמה נקראת הפרשה, מסמלת את היסוד הרוחני שעליו נבנה עם ישראל, ואת הכוח לעצב עתיד מלא אמונה ואור.
האוהל של שרה, שהיה סמל לאמונה, יציבות רוחנית ואור, המשיך ללוות את יצחק, שהכניס את רבקה לאוהל מתוך רצון לשמר את המורשת. הפסוק "ויביאה יצחק האהלה שרה אמו... ויאהבה" מלמד שאהבה אינה רק רגש רגעי, אלא תוצאה של קשר משמעותי ונתינה, מסר שמזכיר לנו שאהבה אמיתית, כמו חיים מלאי משמעות, נבנית מתוך השקעה ומודעות.
הפרשה קוראת לנו לשאול: האם אנו חיים רק לעצמנו, או מטפחים מורשת שתאיר גם לאחר לכתנו? כמו שרה, עלינו לבחור בנתינה ושליחות, להפוך כל יום להזדמנות להפיץ אור, אמונה ואהבה למען הדורות הבאים.
 
 למידע על קלפי העצמה אישית מחכמת היהדות שפיתחתי לחצו כאן:https://bit.ly/49gatesCards

פרשת וירא - כשעבר והווה נפגשים – השמדת סדום כמסר מוסרי לדורות

בפרשת "וירא" עולות סוגיות כמו בשורת הולדת יצחק, סיפור סדום, ועקידת יצחק. בסיפור סדום, חז"ל מציינים את העיר כסמל לרוע ואנוכיות, חברה שדגלה בהקצנה של קניין פרטי ואכזריות כלפי הזולת. חורבנה מהווה אזהרה לדורות על אורח חיים נטול מוסר וערבות הדדית.
הדיאלוג של אברהם עם הבורא מבטא מסר של אחריות הדדית – אברהם ביקש להציל את העיר מתוך דאגה ותקווה לצדיקים, ומזכיר לנו לפעול למען אחרים ולא לוותר עליהם. דוד המלך ביטא רעיון דומה בתפילתו "יתמו חטאים מן הארץ" – בקשה למיגור החטאים, ולא החוטאים עצמם.
האמירה ללוט "אל תביט אחריך" מדגישה את הצורך לשחרר את העבר ולהתמקד בהווה ובעתיד. היא קריאה שלא לתת למשקעי העבר לנהל אותנו, אלא לבחור בדרך חסד ואמת, ולהפנות מבט לעבר עתיד חיובי ומשמעותי.
 
 למידע על קלפי העצמה אישית מחכמת היהדות שפיתחתי לחצו כאן:https://bit.ly/49gatesCards

פרשת לך לך - מסע של שינוי והתחדשות

שתי הפרשות "בראשית ונח" אותן קראנו בשתי השבתות האחרונות, הותירו אותנו בשבר גדול ותסכול, כי אם שני גיבוריהן שנבחרו להוביל התחלה חדשה ופתחו עידן חדש בתולדות החברה האנושית החדשה שזה עתה נוצרה והפיחו תקווה גדולה סיימו דרכם בכישלון גדול ובקול ענות חלושה של אכזבה גדולה איזו תקווה עוד נותרה כי יכול להיות אחרת?
 למידע על קלפי העצמה אישית מחכמת היהדות שפיתחתי לחצו כאן:https://bit.ly/49gatesCardsברטי ונטורה

פרשת נח - צא מן התיבה וגלול אל השינוי

בשבת נקרא את פרשת "נח", המלאה במסרים חשובים לניהול חיינו. הפרשה פותחת במבול ובתיבת נח, ממשיכה במגדל בבל ומסתיימת בעליית אברם. כדי להבין את תובנות הפרשה, נזכיר את המילים מפרשה קודמת: "כי רבה רעת האדם בארץ". החטא החמור היה "חמס" – אובדן החסד והחמלה. ההבנה היא שהעולם לא יכול להתקיים ללא חסד.
אך אלומת אור פילחה את העלטה: "ונח מצא חן בעיני ה'", reminding us שלא לאבד תקווה גם ברגעים קשים. כל אחד מאיתנו יכול לזהות את ה"תיבה" שלו – הרגלים ישנים או אזורי נוחות, ולשאול אם אנו מוכנים לקחת אחריות ולשנות את חיינו.
פרשת נח אינה סיפור היסטורי בלבד אלא קריאה לפעולה. עלינו להאמין בכוחותינו ולפעול לשינוי, גם אם הוא קטן. בשוך הסערה, הבורא הבטיח שלא יביא מבול נוסף, אך כיום אנו עדים ל"מבול" של חומרנות, אלימות ושחיתות. בניגוד למבול המקראי, אנו יכולים לשלוט במצב.
ההוראה "צא מן התיבה!!!" מכוונת אלינו – לצאת מהמקובעות ולפעול. יש לנו את הכוחות לשנות מציאות, ואנו חייבים להתחיל. בואו נהיה אלומת אור שמאירה את הדרך לאחרים.
שבת שלום, חודש טוב ומואר!
ברטי ונטורה למידע על קלפי העצמה אישית מחכמת היהדות שפיתחתי לחצו כאן:https://bit.ly/49gatesCards

בראשית - התחלה חדשה ואור של תקווה

חגי תשרי חלפו ועברו והגענו לימים של "אחרי החגים…" כך שצריך להתחיל ולעשות את כל מה שדחינו לימים שאחרי… והשבת אנחנו מתחילים בע"ה סבב חדש של קריאת התורה: מבראשית... הפותחת בתיאור בריאת העולם בשישה ימים ובעשרה מאמרות, ובתשובה לשאלה מדוע לא סיים הבורא את הבריאה כולה בשנייה אחת ובמאמר אחד, הסבירו חכמינו זצ"ל שזהו מסר אלוקי שנועד ללמדנו שחיי האדם הם תהליכיים ורצופים פרקים שונים בתוכנם ובאורכם וסיומו של פרק פותח מייד פרק חדש ואסור להיתקע ולאבד כיוון אלא להמשיך הלאה בנחישות. עלינו לזכור את הטוב שהיה ולחזקו ולהפיק לקחים מהרע שחווינו ולתקן, כי שניהם כאחד מהווים אבני דרך חשובים במסע חיינו.
ולמקרא הפרשה נוכל לראות שהיציאה לדרך החלה בבריאת "האור" מהלך המהווה את אחד הנושאים המרתקים ביותר בסיפור הבריאה. כי אמירת הבורא: "יהי אור" היא הכרזה על תחילת ההוויה ועל תקווה. כי האור מסמל לא רק את השוני שבין החושך לאור הפיזי, אלא גם את המעבר מן הכאוס לסדר, ואת תחילתו של זמן מובנה. לכן, בריאת האור היא לא רק פעולה פיזית אלא גם פעולה מטאפורית ורוחנית. כי האור מסמל את האמת, ההבנה, הגילוי והתקווה. כי בעולם חשוך שבו לא רואים את הדרך,האור מאפשר לראות את הכיוון.הוא מאפשר תקווה לעתיד ומרחיב את המבט מעבר לבעיות הנוכחיות. האור שנברא מתוך החושך ילמדנו שכאשר אנחנו נתקלים במצבים קשים או מאתגרים, דווקא שם מצויה ההזדמנות לגלות את האור, כי התמודדות עם קשיים בחיינו היא קרקע פורייה לצמיחה אישית ורוחנית.
עלינו לדעת שהאור בחיינו הוא האמת הפנימית והמצפן המוסרי שלנו. ואם נהיה קשובים לקריאה הראשונה של הבורא לאדם "אייכה?" טוב נעשה אם נשאל את עצמנו מהו האור הפנימי שמנחה אותנו? האם אנו פועלים על פי האמת הפנימית והמצפן המוסרי שלנו, או פשוט נכנעים לחושך החיצוני של לחצים חברתיים, פחדים, או חוסר ודאות? השאלה  "אייכה?" שנשאל האדם הראשון בגן עדן, אינה רק שאלה של מקום פיזי אלא של מקום נפשי ורוחני. וכל אחד מאיתנו מחויב לשאול את עצמו: איפה אני ביחס לאור הפנימי שלי? האם אני מכיר את המקום שלי ואת הכיוון שבו אני הולך?
בואו נחשוב מה עלינו לעשות היום כדי להפוך לאור קטן בסביבתנו. בואו נעבור מרמת המלל למעש במעשים יומיומיים כמו נתינה קטנה, תמיכה במי שזקוק לכך, מעשה חסד פשוט, או מילת עידוד שמסוגלת לשנות למישהו את היום, והדגש הוא שכל מעשה קטן של אור יכול להוביל לשינוי גדול. דמיינו אדם שברגע של קושי מקבל חיוך או מילת תמיכה ומוצא מחדש את האור שבדרכו.
בואו נחפש את ניצוץ האור שבפנימיותנו ונתחיל להאיר. "אל תגידו יום יבוא, תביאו את היום!" אל תאמרו אי אפשר, הדבר יכול להפוך לאפשרי אם נרצה בכך כי ניצוץ האור נמצא בפנימיותנו. והמשורר הלאומי ח.נ. ביאליק שהרבה להתייחס לשני המושגים המנוגדים של אור וחושך בשירתו נתן ביטוי לכך בשיריו, ובין היתר בשירו "לא זכיתי באור מן ההפקר", שבו הוא הדגיש את הרעיון שהאור אינו דבר מובן מאליו שניתן ללא מאמץ אלא תוצאה של חיפוש פנימי ועבודה עצמית כדבריו בקטע מהשיר:"לא זכיתי באור מן ההפקר, אף לא בא לי בירושה מאבי, כי מסלעי וצורי נקרתיו,וחצבתיו מלבבי."
עלינו לדעת שכמו שהציפור היושבת על ענף, לא פוחדת שהענף עליו היא יושבת יישבר, כי האמון שלה הוא לא בענף עצמו, אלא בכנפיים שלה... כך עלינו לא לאבד את האמון בעצמנו ולדעת שיכול נוכל לעשות ולשנות כי רק בידנו הדבר. בואו נצא לדרך לאורו של האור ונבנה חזון שיפיח תקווה לעתיד.
שבת שלום,ברטי ונטורה