יום השואה ופרשת שמיני: לבחור באור, לא באדישות

פרשת "שמיני" נפתחת ברגע השיא – חנוכת המשכן, אך מיד אחריו מתרחש רגע טרגי: מותם של נדב ואביהוא בעקבות הקרבת "אש זרה". חז"ל מלמדים אותנו שהכוונה אולי הייתה טובה, אבל גם התלהבות רוחנית דורשת גבולות. המסר: קדושה אמיתית דורשת ענווה, הקשבה ומציאות מחוברת.

בהמשך עוסקת הפרשה בדיני כשרות – מסר תודעתי עמוק על כך שמה שאנחנו מכניסים לגופנו משפיע על הנפש, האופי וההתנהגות שלנו. אכילה היא לא רק צורך ביולוגי, אלא גם בחירה מוסרית ורוחנית.

🕯 במקביל, אנו מציינים את יום השואה והגבורה, זכר לששת המיליונים. הדברים מזכירים לנו את המשפט של ויקטור פרנקל:

"את תאי הגזים בנו בני אדם. ומי שהובלו אליהם היו גם הם בני אדם."
והשאלה איננה "איפה היה אלוקים?" – אלא "איפה היה האדם?"
עלינו לבחור באנושיות, בצדק, ובאחריות מוסרית.

📌 סיום הפרשה חותם בקריאה מוסרית עמוקה:

"והתקדשתם והייתם קדושים… כי אני ה' המעלה אתכם…"
לא "מוציא" אלא "מעלה" – כדי ללמד שקדושה איננה מצב, אלא תהליך מתמיד של התעלות.

המסר:
לכולנו יש אש פנימית – לא "אש זרה" שמכלה, אלא אור שמאיר.
עכשיו הזמן לזהות אותה, לטפח אותה ולהביא אותה לעולם.

למידע על קלפי העצמה אישית מחכמת היהדות שפיתחתי לחצו כאן:
https://bit.ly/49gatesCards