פרשת השבוע - בין השורות - מאת ברטי ונטורה

יום השואה ופרשת שמיני: לבחור באור, לא באדישות

פרשת "שמיני" נפתחת ברגע השיא – חנוכת המשכן, אך מיד אחריו מתרחש רגע טרגי: מותם של נדב ואביהוא בעקבות הקרבת "אש זרה". חז"ל מלמדים אותנו שהכוונה אולי הייתה טובה, אבל גם התלהבות רוחנית דורשת גבולות. המסר: קדושה אמיתית דורשת ענווה, הקשבה ומציאות מחוברת.
בהמשך עוסקת הפרשה בדיני כשרות – מסר תודעתי עמוק על כך שמה שאנחנו מכניסים לגופנו משפיע על הנפש, האופי וההתנהגות שלנו. אכילה היא לא רק צורך ביולוגי, אלא גם בחירה מוסרית ורוחנית.
🕯 במקביל, אנו מציינים את יום השואה והגבורה, זכר לששת המיליונים. הדברים מזכירים לנו את המשפט של ויקטור פרנקל:
"את תאי הגזים בנו בני אדם. ומי שהובלו אליהם היו גם הם בני אדם."והשאלה איננה "איפה היה אלוקים?" – אלא "איפה היה האדם?"עלינו לבחור באנושיות, בצדק, ובאחריות מוסרית.
📌 סיום הפרשה חותם בקריאה מוסרית עמוקה:
"והתקדשתם והייתם קדושים… כי אני ה' המעלה אתכם…"לא "מוציא" אלא "מעלה" – כדי ללמד שקדושה איננה מצב, אלא תהליך מתמיד של התעלות.
המסר:לכולנו יש אש פנימית – לא "אש זרה" שמכלה, אלא אור שמאיר.עכשיו הזמן לזהות אותה, לטפח אותה ולהביא אותה לעולם.למידע על קלפי העצמה אישית מחכמת היהדות שפיתחתי לחצו כאן:https://bit.ly/49gatesCards

פרשת צו – לצאת ממצרים שבלב, לא רק בזיכרון

פרשת צו, אותה נקרא בשבת הגדול, עוסקת בתפקידם של הכהנים ובסוגי הקורבנות – אך התורה אינה מסתפקת בפירוט הטכני. היא פונה לכולנו, בקריאה שאומרת: אל תדחה תיקון, קשר או מעשה טוב. עכשיו זה הזמן.
רש"י מדגיש שציווי מסוג "צו" הוא לשון של זריזות, והפרשנים מוסיפים: דווקא כשקשה – שם נדרשת אחריות ומעורבות.
🎯 החירות, במיוחד לקראת חג הפסח, אינה רק סיפור לאומי – אלא קריאה אישית לצאת מהמיצרים שלנו: מהכעסים, מהגאווה, מהמרדף אחרי שליטה וכבוד.
🕯 בפרשה מופיע הציווי: "אש תמיד תוקד על המזבח – לא תכבה". זו אש הנשמה, שעלינו להגן עליה – דרך שמירה על העיניים, האוזניים והפה, שהם שערי הנפש.
🧥 ולבסוף – הציווי: "ופשט את בגדיו..." מזכיר לנו, ברמז עמוק, שחיינו כאן זמניים. יום אחד ניפרד מהבגדים, מהתארים – ונישאל: מה עשית? מה השארת כאן?
💬 ובסמוך לליל הסדר – מציע הכותב להוסיף גם "בן חמישי" לסיפור ההגדה – זה שאינו עמנו. החטופים, השקטים, הנשכחים. "את אחיי אנוכי מבקש" – לא לשכוח איש.
💡 מסרים מרכזיים:
חירות היא לקיחת אחריות עכשיו – לא מחר.
אש הנשמה לא נכבית – אם שומרים עליה.
חיינו אינם נצחיים – מה נשאיר אחרינו?
פסח הוא הזדמנות לסדר פנימי, לא רק חיצוני.
אל תשכח את אלה שאין להם קול – גם הם חלק מהסיפור.למידע על קלפי העצמה אישית מחכמת היהדות שפיתחתי לחצו כאן:https://bit.ly/49gatesCards

פרשת ויקרא: קריאה אישית לשוב אל עצמנו

פרשת ויקרא פותחת את חומש "ויקרא", המכונה גם "תורת כוהנים" – לב התורה. לאחר סיום הקמת המשכן, התורה פונה לעסוק בהתנועה הפנימית: איך מקרבים את הלב אל הקודש.
הקורבנות, שאינם רלוונטיים במובן הפיזי כיום, מסמלים "קִרבה" ולא רק הקרבה. לא הקרבת בהמה – אלא הקרבת האגו, הגאווה והתאווה. הקב"ה לא מבקש את הקורבן – אלא את הלב.
הפסוק המרכזי בפרשה: "והקריב ממנו קרבנו" – מדגיש שהקִרבה לבורא מתחילה בתנועה פנימית אמיצה. זו לא רק פעולה חיצונית אלא עבודה פנימית של יושר, הכרה בטעות, בקשת סליחה ורצון להשתנות.
גם השימוש במילים "ויקרא אל משה" ולא רק "וידבר ה'" מלמד על קריאה אישית של שליחות ואהבה, שמופנית אל כל אחד מאיתנו. כמו הקריאה בפרשת בראשית: "אייכה?" – כך גם כאן, הקריאה הפנימית מבקשת מאיתנו לעצור ולשאול: מהו ייעודי? האם אני קרוב לעצמי? לאחרים? לאמת?
התורה מזהירה גם מ"שאור ודבש" – סמל לגאווה נפוחה ותאווה עיוורת, ומזמינה אותנו לבחור בפשטות, באחריות ובאמת הפנימית.
למידע על קלפי העצמה אישית מחכמת היהדות שפיתחתי לחצו כאן:https://bit.ly/49gatesCards

פרשת פקודי: מחזון למעשה – כך בונים אמון, אחדות ומציאות

פרשת פקודי חותמת את חומש שמות ומתארת את סיום בניית המשכן, כסיכום למסע הטרנספורמטיבי של עם ישראל – משעבוד, דרך מתן תורה, חטא העגל, ועד השראת השכינה.
שני חידושים בולטים בפרשה:
דו"ח כספי מפורט שמוסר משה, אף שאיש לא חשד בו – כדי ללמד ששקיפות ויושרה בניהול ציבורי הם ערכים נצחיים, החלים על כל אדם באחריות ציבורית.
המילים "כן עשו" חוזרות 78 פעמים! – הדגשה שהמבחן האמיתי הוא הביצוע בפועל, לא הרעיון או ההצהרה.
כמה רעיונות נשארים במגירה? כמה הצהרות לא מומשו? פרשת פקודי מזכירה את ערכה של ההתמדה – לעשות, לסיים, להביא לידי תוצאה.
המשכן קם – והענן שוכן עליו. חזון הופך למציאות.וזהו מסר אישי: גם אנחנו, כל אחד בתחומו, מסוגלים להגשים את הייעוד שלנו – אם נבחר לעשות ולא רק לחלום.
חזק חזק ונתחזק! 💪✨
 
למידע על קלפי העצמה אישית מחכמת היהדות שפיתחתי לחצו כאן:https://bit.ly/49gatesCards

פרשת ויקהל: הכוח באחדות – רק ביחד אפשר לבנות חברה מתוקנת

פרשת ויקהל פותחת באחדות העם: "ויקהל משה את כל עדת בני ישראל", מסר שמלמד אותנו שהדרך לבניית חברה חזקה עוברת דרך שיתוף פעולה ולכידות חברתית. התורה מזהירה מפני מצב שבו כל אדם פועל מתוך אינטרס אישי, כי פירוד מוביל לקריסה.
למרות התלהבות העם מהנתינה, הנשיאים – המנהיגים – התמהמהו ולכן תוארם נכתב "הנשאם" – ללא שתי אותיות י'. מסר למנהיגים בכל דור: האם אתם מובילים או מחכים לראות מה הציבור יעשה?
משה מקדים את מצוות השבת לציווי על המשכן, כדי להדגיש שהשבת היא "מקדש הזמן", והיא זו ששמרה על העם בגלות. בחברה רודפת הישגים וחומריות, השבת היא אי של שפיות והזדמנות להחזיר את הפרופורציות לחיים.
בניית המשכן הופקדה בידי שני אדריכלים:✅ בצלאל משבט יהודה – האליטה.✅ אהליאב משבט דן – השבט ה"נחות".המסר ברור: חברה לא יכולה להיות בריאה אם רק "הגדולים" מובילים – לכל אחד יש תפקיד!
לבסוף, המשכן נבנה על ידי "חכמי לב", כי חכמה אמיתית היא זו שמגיעה מהלב, לא רק מהראש.
מסרים מהפרשה:
✅ אחדות = הכוח לבנות ולשנות.✅ מנהיגות אמיתית היא עשייה, לא דיבורים.✅ השבת מאזנת את חיינו בעולם חומרי.✅ חברה בריאה מקשיבה לכולם – לא רק לאליטה.✅ חכמת הלב היא לדעת לתת, לא רק לדעת.
אם נפנים את הרעיונות האלה, נוכל לבנות חברה חזקה, ערכית ומלוכדת! 💙
 
למידע על קלפי העצמה אישית מחכמת היהדות שפיתחתי לחצו כאן:https://bit.ly/49gatesCards

פרשת כי תשא ופורים: ללבוש מלכות ולקחת אחריות

מגילת אסתר מלמדת אותנו שהגורל אינו קבוע – המן הפיל "פור" להשמדת היהודים, אך מרדכי ואסתר שינו את המציאות. אסתר בוחרת "ללבוש מלכות" ולקחת אחריות, כי שינוי אמיתי דורש מנהיגות ואומץ. השאלה עבורנו: האם גם אנו יכולים לשנות את המציאות או שאנו נכנעים לתכתיבי הגורל?
פרשת כי תשא מתארת את חטא עגל הזהב – דוגמה לכישלון חוזר בהערצת הכסף והכוח. האם למדנו מאז? או שעגל הזהב רק השתדרג? האם אנו מסוגלים לשבור את התלות בחומריות ולשנות את הדרך?
כדי להוביל שינוי אמיתי, כמו אסתר, יש צורך באחדות: "לך כנוס את כל היהודים". גם מחצית השקל מזכירה לנו שכדי להשלים את השקל, נדרשת שותפות – רק יחד אפשר לבנות חברה מתוקנת.
שלושה מסרים לחיים:
✅ הגורל אינו קבוע – יש לנו יכולת לשנות מציאות.✅ הכוח שלנו טמון באחדות – "לך כנוס את כל היהודים".✅ האחריות בידינו – עלינו "ללבוש מלכות" ולהוביל שינוי.
בחג הפורים הזה, בואו ניקח אחריות, נשלב ידיים, וניצור עתיד טוב יותר! 🎭🎉
 
למידע על קלפי העצמה אישית מחכמת היהדות שפיתחתי לחצו כאן:https://bit.ly/49gatesCards

פרשת תצווה: מנהיגות אמיתית – לדעת מתי לוותר על האני

פרשת תצווה היא היחידה מאז ספר שמות שבה שמו של משה אינו מוזכר, מסר עמוק על מנהיגות אמיתית – לדעת מתי להקטין את עצמך למען האחר. התורה מלמדת אותנו שכוחן של מילים רב: כמו שכוס שנשברה לא ניתן להשיבה למצבה הקודם, כך גם מילים שנאמרו מתוך כעס אינן ניתנות להחזרה.
הפרשה גם מלמדת את ההבדל בין "ויקחו לי תרומה" (בניית מקדש חיצוני) לבין "ויקחו אליך שמן זית זך" (הדלקת האור הפנימי). המסר: לא מספיק לבנות הצלחה חיצונית – עלינו להאיר את עצמנו ואת סביבתנו באור של נתינה וחמלה.
בנוסף, בפרשתנו מודגשת חשיבות האיזון בין שוויון לייחודיות: האפוד מסמל שוויון בין השבטים, בעוד חושן המשפט מדגיש את הייחודיות של כל אחד. חברה בריאה היא זו שיודעת לשלב בין חיבור ואחדות לבין שמירה על הייחודיות של כל פרט.
אבני הדרך מהפרשה:
✅ לשמור על כוחן של מילים – להשתמש בהן לבנייה, לא להרס.✅ לא רק לבנות מקדש חיצוני, אלא להדליק אור פנימי.✅ להיות שם עבור אחרים – להקדיש רגע להקשבה ולנתינה.✅ למצוא את האיזון בין שוויון לייחודיות – כי אחידות אינה אחדות.
כך נוכל להוסיף אור לעולם ולבנות חברה חזקה ובריאה!
 
 
למידע על קלפי העצמה אישית מחכמת היהדות שפיתחתי לחצו כאן:https://bit.ly/49gatesCards

פרשת תרומה: האומץ להאמין ביכולת שלנו לבנות ולהצליח

פרשת תרומה עוסקת בציווי "ויקחו לי תרומה", המלמד שהנתינה אינה רק מעשה פילנתרופי אלא הזדמנות לרומם את עצמנו. כשאדם נותן, הוא לוקח לעצמו עושר רוחני, צמיחה פנימית וחיבור לערכים נעלים.
בני ישראל, שזה עתה יצאו מעבדות, נדרשים לבנות משכן מפואר, משימה שנראית מעל יכולתם. אך התורה מלמדת אותנו שאין אתגר בלתי אפשרי – כשאדם רוצה, הוא מסוגל!
הכרובים במשכן מסמלים מסר עמוק: "פורשי כנפיים למעלה" – השאיפה הרוחנית, אך גם "פניהם איש אל אחיו" – הקשר ההדדי והחיבור לאחרים. חברה בריאה מאוזנת בין רוחניות לאחדות.
רבי ישראל הבעש"ט אמר: "לעולם אל תאמר אינני יכול, אמור אינני רוצה, כי כאשר תרצה, יכול תוכל!"הבחירה לצאת מגלות אישית ולבנות מציאות טובה יותר היא בידינו – עלינו לפעול מתוך רצון אמיתי, נתינה וראיית האחר בגובה העיניים.
כי הכל תלוי בנו…!
 
למידע על קלפי העצמה אישית מחכמת היהדות שפיתחתי לחצו כאן:https://bit.ly/49gatesCards

פרשת משפטים: חמלה, אחריות אישית והאור שבמעשים קטנים

פרשת משפטים משמשת גשר בין מתן תורה ליישומה בחיי היום-יום. היא כוללת 53 מצוות העוסקות בצדק חברתי, משפט ואתיקה, ומדגישה שהתורה אינה רק מערכת חוקים, אלא תכנית לתיקון אישי וחברתי.
בפרשה מופיעים שלושה ציוויים העוסקים בהגנה על החלשים:
"כל אלמנה ויתום לא תענון" – לא לפגוע בחסרי הגנה.
"אם חבול תחבול שלמת רעך" – לא לנצל את הנזקק.
"וגר לא תלחץ" – להעניק יחס מכבד לזרים.
ללא חמלה ואחריות אישית, החוק לבדו אינו מספיק. התעלמות מהעוול מסכנת את החברה כולה. הפרשה מסתיימת בהבטחה: "הנה אנוכי שולח מלאך לפניך לשמרך בדרך", המסמלת קריאה אישית לכל אחד מאיתנו לזהות את הכוח שבתוכנו, להפסיק להיסחף עם הזרם, ולהיות אור שמוביל לשינוי.
החושך אינו גזירת גורל – אם נאיר, נוכל לשנות.אז בואו נתחיל כאן ועכשיו, כי רק בידנו הדבר!
 
למידע על קלפי העצמה אישית מחכמת היהדות שפיתחתי לחצו כאן:https://bit.ly/49gatesCards

פרשת יתרו: להפוך את מתן תורה ממעמד לערכים חיים

פרשת יתרו עוסקת באירוע המכונן של מתן תורה, אך קרויה דווקא על שמו של יתרו – אדם שבחר לפעול ולא רק להתבונן. חז"ל ביקשו ללמדנו שהתורה אינה רק הצהרה רעיונית, אלא ספר ערכים המדרבן אותנו לשינוי ועשייה. יתרו שמע על קריעת ים סוף ומלחמת עמלק, הבין ששילוב בין נס לעשייה הכרחי – והחליט להצטרף ולהשפיע.
מתן תורה מדגיש את האחריות האישית שלנו. לא די בכך שהתורה ניתנה, עלינו לבחור אם וכיצד ליישם אותה. לכן רבן שמעון בן גמליאל אמר: "לא הדיבור הוא העיקר, אלא המעשה". התורה קוראת לנו לבנות חברה מוסרית וצודקת, שבה האמונה והמעשה שלובים יחד.
בדיבר השמיני, "לא תגנוב", רש"י מסביר שהכוונה היא גם לגניבת נפשות ולא רק לרכוש. המשמעות בימינו רחבה: פגיעה בכבוד הזולת, שימוש לא הוגן במשאבים, או חנייה במקום השמור לנכים – כל אלה סוגים של גניבה חברתית.
פרשת יתרו היא קריאה לפעולה – לא לעמוד מהצד ולהתפעל, אלא לפעול לתיקון החברה ולבניית עולם של צדק וחמלה. התורה היא אבן יסוד, אך השאלה האמיתית היא מה נעשה איתה? הבחירה בידינו.
 
למידע על קלפי העצמה אישית מחכמת היהדות שפיתחתי לחצו כאן:https://bit.ly/49gatesCards