פרשת השבוע - בין השורות - מאת ברטי ונטורה

פרשת שלח־לך | לראות בעיניים של תייר או של מרגל?

השבוע בפרשת שלח־לך אנחנו פוגשים את אחד הסיפורים הטראומטיים בתולדות עם ישראל – חטא המרגלים. סיפור שבו עשרה נשיאים מתוך שנים־עשר חוזרים ממשימה של תצפית בארץ המובטחת – ומצליחים, במילים בודדות, למוטט את רוח העם ולחרוץ את גורלו ל־40 שנות נדודים במדבר.
אבל מה באמת קרה שם? כולם ראו את אותו נוף, את אותם אנשים, את אותם פירות. אז למה הם חזרו עם מסר כל־כך שונה?כי לא העובדות הן ששינו את התמונה – אלא הפרשנות. הם לא רק ראו, הם בחרו לראות. הם לא רק דיברו – הם בחרו איך לדבר.
בפרק הזה ננסה להבין:
למה נשלחו בכלל המרגלים – ומה זה מלמד אותנו על חשיבות של הכנה ונקודת מבט?
מה ההבדל בין "לתור את הארץ" לבין "לרגל אותה"?
איך מילה אחת יכולה להפוך לשבר לדורות – ואיך אותה מילה יכולה גם לבנות תקווה?
מהי האחריות של כל אחד ואחת מאיתנו כ"שליח", ולא כ"מרגל"?
נדבר גם על הבחירה האישית שיש לכל אחד:האם לראות את העולם בעיניים של חגב – או של לוחם?האם לשקוע בבכייה – או לבחור לפעול ולעלות?
💬 כי כמו שכתוב בפרשה, בסופו של דבר "ונהי בעינינו כחגבים – וכן היינו בעיניהם" –מי שלא מעריך את עצמו, גם אחרים לא יעריכו אותו.
אז בואו נבחר אחרת. בואו נבחר תקווה, אמונה, לקיחת אחריות ואור.עלה נעלה – כי יכול נוכל לה!למידע על קלפי העצמה אישית מחכמת היהדות שפיתחתי לחצו כאן:https://bit.ly/49gatesCards

פרשת בהעלותך | מהאור לקיטורים – איך לא לאבד את האיזון הרגשי

השבוע אנחנו פוגשים את פרשת בהעלותך, פרשה שמתחילה באור – אבל מהר מאוד לוקחת אותנו גם למקומות של תלונה, כאב וחולשה אנושית.
הפרשה פותחת בציווי לאהרן: "בהעלותך את הנרות". לא "בהדליקך". חז"ל מסבירים שהכוונה היא להמתין עד שהלהבה תעלה מעצמה – מסר עדין ועמוק לכל אחד מאתנו: תדליק, אבל גם תיתן לאור להתרומם. אל תסתפק בהדלקה חיצונית – הדלק את עצמך מבפנים.
אבל האור הזה מתערער כשהעם נופל לקיטורים, לתאווה וללשון הרע. פתאום הם בוכים על הדגים של מצרים, שוכחים את העבדות, ונטמעים בנוסטלגיה שקרית. ואז מגיע גם הסיפור של מרים, שלימדה אותנו שמילה אחת יכולה לשרוף עולמות.
בין לבין, משה פונה ליתרו ומבקש: "והיית לנו לעיניים" – כלומר: תהיה מגדלור מוסרי. ואולי זה מה שהכי חסר לנו היום – אנשים שמסוגלים להודות בטעות, לעצור, לחשוב, ולהאיר דרך חדשה.
🔔 אז מה נלמד מהפרשה?
לחיות מתוך להבה פנימית ולא רק ל"הדליק" טכנית.
לזהות את הרגע שבו אנחנו נגררים לתאווה, לתלונה או ללשון הרע – ולבחור אחרת.
להיות מודלים של לקיחת אחריות, גם כשהיא לא נוחה.
🕯 כי כל עוד הנר דולק – אפשר לתקן.

פרשת נשא: כשהשוויון גובר על האגו – ונוצרת אחדות אמיתית

פרשת נשא – איפוק, איזון וברכה באהבה
השבת אנחנו קוראים את פרשת נשא – הארוכה ביותר בתורה, ולא בגלל ריבוי מצוות או דרמה, אלא דווקא בגלל החזרה המונוטונית על תרומת נשיאי השבטים. 12 פעמים – אותו נוסח בדיוק.
אבל החזרה הזו היא לא טעות עריכה. היא שיעור עמוק בשוויון, באיפוק, וביכולת לוותר על הרצון להתבלט למען ערך גדול יותר – האחדות. אף נשיא לא אמר: "אני אוסיף משהו", "אני אעשה את זה אחרת". כולם בחרו לדבוק בדיוק באותו הדבר, ודווקא מתוך כך, נבנתה שותפות.
📌 הפרשה עוסקת גם בפרשות הסוטה והנזיר – שתיהן מציבות מראה לאדם על גבולות, שליטה עצמית ובחירה. הקנאה והתאווה מובילים לשבר, אבל איזון וגבולות מובילים לצמיחה.
📌 בסיום הפרשה, ברכת הכהנים – מהטקסטים האהובים ביותר בתורה – מזכירה לנו שברכה אמיתית יכולה לבוא רק כשיש אהבה בלב. זו הברכה היחידה שמתחילה בציווי: "לברך באהבה".
✨ אז מה ניקח איתנו מהפרשה הזו?• את הכוח לוותר על הצורך להיות מיוחד – למען ערך גדול יותר.• את ההבנה שהרוחניות לא דורשת פרישות אלא איזון.• את הידיעה שברכה אמיתית מתחילה בלב נקי.
ומה איתך? על איזו "תחרות שקטה" בחיים הגיע הזמן לוותר?ומה יקרה אם נתחיל לברך אחרים באמת, באהבה?
למידע על קלפי העצמה אישית מחכמת היהדות שפיתחתי לחצו כאן:https://bit.ly/49gatesCards

פרשת במדבר: כך יוצרים אחדות בלי למחוק שונות

ביום ראשון בערב נחגוג את חג השבועות – חג מתן תורה. בקריאתה של מגילת רות, נזכרים בכוחה של בחירה אחת קטנה, של מעשה חסד אחד – שעשוי לשנות חיים שלמים. רות, בגישתה הצנועה והאכפתית, הופכת לאם המלוכה בישראל – ולנו היא מלמדת: אל תמעיטו בערך המעשה הקטן. יש לו כוח אדיר.
השבת גם נפתח את חומש במדבר, המתאר את מסעם של בני ישראל אל ארץ היעודה. הוא נפתח דווקא בסדר מופתי: מפקד, תפקידים, מחנות. למה? כי חירות אמיתית דורשת סדר, אחריות ושיתוף פעולה. אבל הדרך לא תהיה פשוטה – ובהמשך ניתקל במרידות, פילוגים וכישלונות.
וכאן מגיע המסר הגדול של הפרשה: לכל שבט יש את מקומו, צבעו, וסמלו. עם ישראל איננו עם אחיד – אלא פסיפס עשיר של זהויות סביב מרכז משותף. דווקא ההכרה בשוני, והבחירה להקיף יחד את המרכז הרוחני, הן שמאפשרות אחדות אמיתית – לא אחידות מזויפת.
אז ביום הזה, בין ל"ג בעומר לשבועות, בואו נבחר באחריות. נבחר להקשיב. נבחר לכבד גם את מי ששונה מאתנו.רק כך נוכל לבנות עתיד של ברכה – לדורנו ולבאים אחרינו.
חג שבועות שמח – באהבה ובהארת פנים.למידע על קלפי העצמה אישית מחכמת היהדות שפיתחתי לחצו כאן:https://bit.ly/49gatesCards

האם עמדנו בהסכם? – המסר החד של בהר-בחוקותי

השבת נקרא בע"ה את שתי הפרשות "בהר" ו"בחוקותי", המסכמות את חומש ויקרא ומעבירות אותנו מהנחיות מוסריות לחיים בארץ – אל מסע האתגרים בספר במדבר.
פרשת בהר מזכירה לנו שהשהות שלנו בארץ איננה מובנת מאליה: "כי לי הארץ, כי גרים ותושבים אתם עמדי". הארץ שייכת לבורא, ואנחנו שוכרים – רק בתנאי שנתנהל ביושר, בחמלה ובאחריות כלפי הזולת והחברה.
פרשת בחוקותי מציגה את "הסכם השכירות": אם נלך בדרכי הצדק – יושפע שפע וברכה, ואם נמאס בערכים – הארץ תקיא את יושביה. זה אינו עונש נקמני אלא תוצאה של אובדן מוסרי.
📌 והשאלה הגדולה: האם אנחנו היום עומדים בתנאים?האם אנחנו פועלים בחברה מתוך ערבות הדדית, שמירה על החלש, אחדות פנימית וענווה?
⚠️ התורה קוראת לנו להיזהר מזחיחות ולבחור במוסר – לא בזרוע.ורק אם נעשה זאת, נזכה לשבת בארץ הזו "לבטח" – לא בכוח, אלא בזכות.למידע על קלפי העצמה אישית מחכמת היהדות שפיתחתי לחצו כאן:https://bit.ly/49gatesCards

ל"ג בעומר ופרשת אמור: בין אש לחמלה

השבת נקרא את פרשת "אמור", העוסקת בקדושת הכהנים ובמועדי ישראל. הפרשה נקראת תמיד בימי ספירת העומר – זמן של התקדמות מחירות פיזית (פסח) לחירות רוחנית (שבועות).
השבוע גם נחגוג את ל"ג בעומר – היום בו פסקה המגפה שקטלה 24,000 מתלמידי רבי עקיבא. למה? כי "לא נהגו כבוד זה בזה". זהו תמרור אזהרה לדורות: גם ידע תורני אינו מספיק ללא ענווה, כבוד הדדי ועבודת מידות.
📌 התורה מצווה אותנו לספור כל יום: "וספרתם לכם..." – ללמד אותנו שהתהליך חשוב לא פחות מהתוצאה. חירות פנימית נבנית בצעדים יומיומיים של התבוננות, תיקון, ואחריות אישית.
🔥 בל"ג בעומר נדליק מדורות, אך נזכור: אש יכולה לחמם – אך גם לשרוף. לכן נבחר להפוך את האש למקור של אחדות, חמלה ואור פנימי.
בסיום הפרשה – מופיע הציווי: "ובקוצרכם את קציר ארצכם..." – השארת שולי השדה לעני ולגר. התורה מלמדת שחברה בריאה נמדדת בדאגה לחלש, ושהאחריות החברתית מתחילה בציווי פשוט: לא לקטוף הכול לעצמך.
🕯 בואו נבחר להאיר – לא באש של מחלוקת, אלא באור של ערבות הדדית, של שלום, ושל כבוד. זהו צו השעה.
 
למידע על קלפי העצמה אישית מחכמת היהדות שפיתחתי לחצו כאן:https://bit.ly/49gatesCards

פרשות "אחרי מות" ו"קדושים": לעצור, לבחור, להשתנות

השבת אנו פוגשים שתי פרשות שמציעות לנו מסלול כפול: אחרי מות עוסקת באחריות האישית והזהירות בעבודת הקודש – שלא רק רגש ודרמה מובילים את האדם, אלא גם מסגרת וגבול. קדושים עוסקת בבניית חברה מתוקנת: חברה של לב פתוח, יחס שווה, חמלה, הקשבה, והימנעות מפגיעה בזולת.
הציווי המרכזי: "ואהבת לרעך כמוך" – מזכיר לנו שקדושה אמיתית נוצרת מהקשרים שלנו עם הסובבים אותנו, ברגישות, בהימנעות מרכילות, ובטוהר הלב.
📌 התורה מדברת על "רעך", "עמך", ו"אחיך" – כדי ללמדנו: כל אדם סביבנו נמצא בדרגת קרבה כלשהי, ולכן ראוי להתייחס אליו בכבוד, חמלה ואחריות.
🔔 בימים של שיח מפלג ומרחבים מקוטבים – הפרשות הללו מהדהדות קריאה ברורה:לבחור באחדות, באכפתיות, ולהתעלות – לא רק עבור עצמנו, אלא כחברה.כדי שנהיה ראויים באמת לחיות בארץ הזו – מתוך מוסר, אהבה ואחריות.למידע על קלפי העצמה אישית מחכמת היהדות שפיתחתי לחצו כאן:https://bit.ly/49gatesCards

פרשת תזריע-מצורע: כשמילים פוצעות – ואחריות מרפאת

יום הזיכרון מבקש מאיתנו לא רק לזכור את הנופלים – אלא לשאול בכנות:האם אנחנו חיים את החיים שהם ציוו לנו?האם החברה שלנו ראויה להקרבה שלהם?והאם אנחנו בוחרים באחדות ובאחריות – או במחלוקות ובפילוג?
השבוע נקרא את פרשיות תזריע-מצורע שמלמדות אותנו על נגע הצרעת – שנגרם מלשון הרע. התורה מורה להביא את האדם לכהן – כדי לטהר את הנפש, לא רק את העור.שתי הציפורים שבטקס ההיטהרות מסמלות:
האחת: לרסן את הדיבור
השנייה: לא לשתוק מול עוול
ובאקט סמלי נוסף – הכהן מושח את האוזן, היד והרגל של המטהר – כדי להזכיר לנו:🟢 להקשיב באמת,🟢 לפעול ולעזור,🟢 ולרוץ לעשיית טוב.
🔔 בימים שבין יום השואה ליום הזיכרון – אנו נדרשים לזכור את הלקח:לא נישאר אדישים. לא נשתוק. לא נוותר על אהבת האדם וקדושת החיים.למידע על קלפי העצמה אישית מחכמת היהדות שפיתחתי לחצו כאן:https://bit.ly/49gatesCards

יום השואה ופרשת שמיני: לבחור באור, לא באדישות

פרשת "שמיני" נפתחת ברגע השיא – חנוכת המשכן, אך מיד אחריו מתרחש רגע טרגי: מותם של נדב ואביהוא בעקבות הקרבת "אש זרה". חז"ל מלמדים אותנו שהכוונה אולי הייתה טובה, אבל גם התלהבות רוחנית דורשת גבולות. המסר: קדושה אמיתית דורשת ענווה, הקשבה ומציאות מחוברת.
בהמשך עוסקת הפרשה בדיני כשרות – מסר תודעתי עמוק על כך שמה שאנחנו מכניסים לגופנו משפיע על הנפש, האופי וההתנהגות שלנו. אכילה היא לא רק צורך ביולוגי, אלא גם בחירה מוסרית ורוחנית.
🕯 במקביל, אנו מציינים את יום השואה והגבורה, זכר לששת המיליונים. הדברים מזכירים לנו את המשפט של ויקטור פרנקל:
"את תאי הגזים בנו בני אדם. ומי שהובלו אליהם היו גם הם בני אדם."והשאלה איננה "איפה היה אלוקים?" – אלא "איפה היה האדם?"עלינו לבחור באנושיות, בצדק, ובאחריות מוסרית.
📌 סיום הפרשה חותם בקריאה מוסרית עמוקה:
"והתקדשתם והייתם קדושים… כי אני ה' המעלה אתכם…"לא "מוציא" אלא "מעלה" – כדי ללמד שקדושה איננה מצב, אלא תהליך מתמיד של התעלות.
המסר:לכולנו יש אש פנימית – לא "אש זרה" שמכלה, אלא אור שמאיר.עכשיו הזמן לזהות אותה, לטפח אותה ולהביא אותה לעולם.למידע על קלפי העצמה אישית מחכמת היהדות שפיתחתי לחצו כאן:https://bit.ly/49gatesCards

פרשת צו – לצאת ממצרים שבלב, לא רק בזיכרון

פרשת צו, אותה נקרא בשבת הגדול, עוסקת בתפקידם של הכהנים ובסוגי הקורבנות – אך התורה אינה מסתפקת בפירוט הטכני. היא פונה לכולנו, בקריאה שאומרת: אל תדחה תיקון, קשר או מעשה טוב. עכשיו זה הזמן.
רש"י מדגיש שציווי מסוג "צו" הוא לשון של זריזות, והפרשנים מוסיפים: דווקא כשקשה – שם נדרשת אחריות ומעורבות.
🎯 החירות, במיוחד לקראת חג הפסח, אינה רק סיפור לאומי – אלא קריאה אישית לצאת מהמיצרים שלנו: מהכעסים, מהגאווה, מהמרדף אחרי שליטה וכבוד.
🕯 בפרשה מופיע הציווי: "אש תמיד תוקד על המזבח – לא תכבה". זו אש הנשמה, שעלינו להגן עליה – דרך שמירה על העיניים, האוזניים והפה, שהם שערי הנפש.
🧥 ולבסוף – הציווי: "ופשט את בגדיו..." מזכיר לנו, ברמז עמוק, שחיינו כאן זמניים. יום אחד ניפרד מהבגדים, מהתארים – ונישאל: מה עשית? מה השארת כאן?
💬 ובסמוך לליל הסדר – מציע הכותב להוסיף גם "בן חמישי" לסיפור ההגדה – זה שאינו עמנו. החטופים, השקטים, הנשכחים. "את אחיי אנוכי מבקש" – לא לשכוח איש.
💡 מסרים מרכזיים:
חירות היא לקיחת אחריות עכשיו – לא מחר.
אש הנשמה לא נכבית – אם שומרים עליה.
חיינו אינם נצחיים – מה נשאיר אחרינו?
פסח הוא הזדמנות לסדר פנימי, לא רק חיצוני.
אל תשכח את אלה שאין להם קול – גם הם חלק מהסיפור.למידע על קלפי העצמה אישית מחכמת היהדות שפיתחתי לחצו כאן:https://bit.ly/49gatesCards